לשעון כבר נמאס לצלצל. תחילה האוזניים קולטות קולות חלושים של
צריחת עורבים, וזה מתעצם וצורם יותר ויותר. לפעמים נשמע שהם
עומדים ממש על אדן החלון. חמימות מתחילה לזרום בגוף, מהברכיים
ולמעלה נראה כאילו ישנתי כל הלילה ליד אח בוערת. וכפות הרגלים
נותרו קרות. והעפעפיים הסדוקים מתחילים להישבר ולהיכנע לאוויר
העומד, המחכה לשינוי. וכמו משב רוח מדברי חלף על פניי. ואור
כתום - כחול מאפי לתוך החדר, ושוב צרחת העורבים. להסתובב לצד
שמאל, ולהרגיש בסדין החם, כמו חול לוהט מהשמש ואין מנוס
מהתחממותו. ומהחדר הסמוך נשמע קול קריין הטלוויזיה פותח את
מהדורת חדשות חמש. ובה בעת מתחממות כפות הרגליים, כמעט נכוות
הן מלהט השמיכה. ויש צורך עצום להתגלגל החוצה מהמיטה, להחליק
לתוך שדה הריק, אבל רק שכפות הרגלים יחדלו להתחמם. ורחש נפנוף
כנפיים. והחדר מואר חלקים חלקים. והרהיטים נבלעים בגוון עכור.
ונראה לפתע כאילו ניתן לשמוע את המתרחש בשכונה כולה. וזריקת
כדור על אספלט שחוק. והטמנת הראש עמוק בשמיכה.