תנו לי לתת לכם עיצה ידידותית. כשחבר שלכם בא אליכם לשחק
שש-בש, אל תשחקו אתו דמקה. שחקו אתו שש-בש, כמו שהוא רוצה.
רופג כמעט כל יום בא למכולת של ההוא-שמוכר-במכולת, ושם אני
והוא משחקים שש-בש. אף פעם לא שיחקנו דמקה. אנחנו קונים איזה
משהו לשתות ומגלגלים את הקוביות. יום אחד התבלבלתי לגמרי.
קימבר באה אליי לשחק שש-בש, זה היה אמור להיות די צפוי, אנחנו
לא ממש מכירים משחק אחר מהקופסא הזאת. אבל לא, אני הוצאתי את
השח-מט. בהתחלה לא שמתי לב, גם במהלך המשחק לא שמתי לב. אנחנו
מתחילים לשחק וקימבר לא מבינה מה הולך לה שם. בהתחלה כשהבאתי
את הכיבוד זה עוד איכשהו היה סביר. אבל עכשיו היא מנסה לגלגל
את הקוביות, וזה לא מתאים לה כל כך. אני מתחיל לשמוע את המוח
שלה עושה רעשים. היא מיהרה למראה והתחילה לצרוח. המוח שלי! היא
צועקת, הוא נעלם! זה לא יכול להיות, אמרתי לה, לא מזמן הוא היה
שם. אני לא ממש חושב שהיא שמעה אותי. גם אני בקושי הייתי שומע
אותי עם כל הצרחות האלה. היא התחילה להתעוות ולהשתולל.
קוביות.. מלך.. בית.. מלחמה.. שבוי.. סוס.. היא החלה למלמל כל
מיניי שטויות. כל אידיוט יודע ששש-בש זה סתם משחק כמו סולמות
ונחשים, רק בשביל מבוגרים יותר, שלא ממש ירגישו שהם עוד אוהבים
דברים של גנון. אאאאאאאאאהההההההההההה!!!!!! בקצב הזה גם המוח
שלי יחליט לברוח מהקופסה הקטנה שלו. ראיתי אותה מתפתלת ואז היא
העיפה לי את אחד החיילים. מתקפה!!! היא התחילה. אני חושב שעל
הסדר הם לא שומרים בין-כה-וכה, אז למה שאני אתחיל לנהל להם את
החיים? שמעתי איפה-שהו שדווקא זה הגורם למלחמות. רגע, אבל שהם
ינהלו לי את החיים?? שמעתי אחד צועק לעברי: מט!! גם אם היה לי
כתר על הראש, הוא היה רמאי. שום דבר בינתיים לא עוזר לקימבר
לחזור למצב שפיות נורמאלית. בסופו של דבר, כמו תמיד, הייתה
איזושהי מלחמה. אנחנו בני אדם ותמיד אנחנו מוצאים את זה
מתישהו-איפה-שהו-איכשהו. אחד מהם, נראה לי זה ששרד, אפילו הציע
לי הצעה מתוחכמת בעניין השיער. קימבר העיפה את כל הכלים מהלוח
בטענה שהגבעות מפריעות לה. לדעתי היא שרויה בהפרעה אחת גדולה,
אבל לפחות אף צרעה לא רמזה על כך שהיא חסרת דעת. היה בלגאן אחד
שלם. כל אחד נלחם עם מישהו, הפרש עם הסוס, המלכה עם השח, המלך
עם הצריח, אני עם החייל וקימבר עם עצמה. בשלב מסוים שכחנו למה
המלך הגיע. אבל מה, מרוב מלחמות, עוד רגע וגם הקלפים היו
מצטרפים למהומה. אני אומר לכם, מזל שלא הבאתי את הדמקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.