שמרית דגן / אמא אדמה |
כי איני יכולה עוד לקום.
מרגישה כה קרובה לאדמה החמה,
שדמעותיי מתערות בה ומרוות את צמאונה.
אותה אדמה שביני לבין עולם טוב - מפרידה,
אותה אדמה שמחזיקה אותי פן אפול ואקבר תחתיה.
אך מה לי ולאותה אדמה שכעת מפנה אליי את עורפה.
יש שקוראים לה "אמא-אדמה" ואני שואלת: "אמא"?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|