החיים זרמו עם רוח הלא נודע
סוחבים איתם את טעם המתוק
המתוק שבאוויר שדחף מאחורי
האוויר שדחף כלכך רחוק
עכשיו אני בוכה
עכשיו אני בוכה

על מה שאבד
עוד לפני שמצאתי
על מה שהיה
ובכלל לא ידעתי
עכשיו אני בוכה

בידיים ריקות החזקתי אותה
במבטים עיוורים לתוך עיניה
מצאתי את עצמי...
אבוד בחייה
ועכישיו אני בוכה


על אהבה שלא הייתה
סתם שכבה לפנינו
כמו צל הגוף
לא רואים שמתחתינו
ועדיין אני בוכה
דמעות מתוקות
על רגשות אבודות
של אושר נעלם
ממלאך שלא ידעתי