|
החיים זרמו עם רוח הלא נודע
סוחבים איתם את טעם המתוק
המתוק שבאוויר שדחף מאחורי
האוויר שדחף כלכך רחוק
עכשיו אני בוכה
עכשיו אני בוכה
על מה שאבד
עוד לפני שמצאתי
על מה שהיה
ובכלל לא ידעתי
עכשיו אני בוכה
בידיים ריקות החזקתי אותה
במבטים עיוורים לתוך עיניה
מצאתי את עצמי...
אבוד בחייה
ועכישיו אני בוכה
על אהבה שלא הייתה
סתם שכבה לפנינו
כמו צל הגוף
לא רואים שמתחתינו
ועדיין אני בוכה
דמעות מתוקות
על רגשות אבודות
של אושר נעלם
ממלאך שלא ידעתי |
|
|
אני זוכר, אני
זוכר, אז,
כשהתחלתי לדבר
עם הבקבוק, אז
את צחקת.
אל תגידי שאני
לא מצחיק אותך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.