|
החיים זרמו עם רוח הלא נודע
סוחבים איתם את טעם המתוק
המתוק שבאוויר שדחף מאחורי
האוויר שדחף כלכך רחוק
עכשיו אני בוכה
עכשיו אני בוכה
על מה שאבד
עוד לפני שמצאתי
על מה שהיה
ובכלל לא ידעתי
עכשיו אני בוכה
בידיים ריקות החזקתי אותה
במבטים עיוורים לתוך עיניה
מצאתי את עצמי...
אבוד בחייה
ועכישיו אני בוכה
על אהבה שלא הייתה
סתם שכבה לפנינו
כמו צל הגוף
לא רואים שמתחתינו
ועדיין אני בוכה
דמעות מתוקות
על רגשות אבודות
של אושר נעלם
ממלאך שלא ידעתי |
|
|
-סליחה, איך
מגיעים לבמה
חדשה?
אחרי הרמזור,
אתה פונה ונוסע
לסוף העולם
שמאלה, אז פנייה
חדה למעלה, וישר
פרסה לאחור,
הבנת?
בעצם לא משנה...
כל הדרכים
מובילות לבמה
חדשה!
זאת שהולכת
לסוף... שמאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.