מדרגות. הרבה מדרגות. הבחילה בועטת לך בבטן, יוצרת מין גוש
חונק שמאיים לפרוץ את הגרון המכווץ שלך. מעקה, חייב להגיע
למעקה.
סחרחורת. אתה מושך את עצמך מעלה תוך מכות כתפיים חוזרות ונשנות
לקיר. שיכור. יותר מדי שיכור. אתה מגיע לדלת, נשען על המפתח
ומסובב.האור שהשארת דולק מסנוור אותך, אתה מועד פנימה, גורר את
עצמך למקלחת, שוטף פנים, מקיא ושוב שוטף פנים.
מחר כבר תצטער על זה. הברכיים כושלות, לא עומדות במשקל הגוף
שלך שעכשיו הוא כבד אחד גדול וכבד מתמיד.תמונות מרצדות
בטלוויזיה, גם הטלוויזיה מרצדת. מתלבט בין הפינק פלויד ללאונרד
כהן. פינק פלויד. ווטרס מחדיר בסים צורמים עמוק לבטן  ב"אחד
מהימים האלה". זה בהחלט אחד מהם.

היא עזבה. אחרי שנה היא עזבה. זה הרגיש מוזר כשהיא אמרה שאין
לכם עתיד ביחד, רק קרקע יבשה.לא בכית, אתה אף פעם לא בוכה.
רק נפתח לך מין חור קטן בנפש, כזה שמחולל תמונות וזכרונות אל
תוך המוח הקודח שלך.אולי תברח לאוסטרליה. אולי לא. במצב שלך
אתה לא מצליח אפילו להגיע למיטה. מחפש תנוחה לשכב, יש לך בגוף
כמות אלכוהול שמספיקה לשלושה עובדים זרים לשכוח את הגעגועים
הביתה.
בית. הוא פתאום גדול כל-כך, וריק.
אתה נכנס לשירותים. מחרבן. אתה כבר מרגיש יותר טוב. מכין קפה
שחור ויודע שזה לא מה שיעיר אותך מהסיוט. סגירת מעגל, אתה
חושב, גם כשהיכרתם היית שיכור. אז זה דווקא מצא חן בעיניה,
דיברת ללא שליטה, זה נתן למילים כנפיים. עכשיו נמאס לה.
"מילים", היא אמרה, "זה כל מה שאתה יודע לעשות, להרכיב תצריפי
מילים, להקסים, להשכיח, אבל המציאות לא מורכבת מהמילים שלך".
צודקת. צדקה.

אז הלכת לדבר עם החבר הכי טוב שלך, ג'ק. דניאלס. הוא הרגיע את
ההלם, הוא נתן לך כח. עכשיו הוא בדרך לכיור, אתה שוב מקיא.
מצליח להגיע למיטה, מנשק את עצמך ללילה טוב, מבטיח שלא תשתה
יותר. זה יחזיק עד מחר. מחר יום חדש. מחר שוב יהיה ריק.