תמיד היא הרגישה בחוץ,
כך חשבה הילדה הקטנה.
ותמיד המצב כה לחוץ,
כך ישבה וחשבה וחשבה.
אך תמימה לא היתה
(למרות שזה כל מה שהעולם ראה)
"לו היה מסתכל מזווית קצת שונה"
היא ישבה וחשבה ואמרה.
ותמיד הם דחפו ותמיד קיללו.
אך הילדה הקטנה לא היתה כה תמימה.
ומרחוק מסתכלים ומלמעלה בוהים,
ולא מבינים לאן היא ברחה
הילדה הקטנה?
ואם תחפשו בפינה רחוקה,
שם בחושך תמצא לבדה
ילדה אך בכלל לא תמימה
שמהעולם הזה כבר ברחה.
והילדה כבר לא ילדה,
הילדה כבר גדולה
ואת העולם היא עדיין לא מכירה?! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.