[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתמול בזמן שהתקלחתי הפלאפון צלצל את הצלצול השמח שלו. חשבתי
שזאת רחלי כי הייתי אמורה לצאת לפגוש אותה בעיר, ואז ללכת
אליה. אז הטרחתי את עצמי אל מחוץ לאמבטיה, הרמתי את הפלאפון.
על המסך הבהבה הכתובת :"מיכאל צפריר מחייג אליך". זה גורם
להרגיש טוב, ככה כשכתוב "מישהו מחייג אליך" זה בעצם אומר לך:
"הי, לא איבדת תקווה מישהו מחייג אליך!" נו טוב לפחות מישהו
מחייג אלי... חשבתי לרגע אם לענות או לא..  הרי הגעתי להחלטה
שבוע שעבר שככל שאני לא אצטרך לשמוע על הרוסי, יהיה יותר טוב ,
לי לו ולשאר העולם. אז עניתי בכל זאת. "הלו?" עניתי בפליאה.
"הי" ענה לי הצד השני. שתקתי. ואז הוא המשיך במין לחש כזה:
"תגידי את יודעת איך מכינים במקרה אייס קפה?" אמרתי לא שלא,
"טוב ביי" ענה הפלאפון וסיים את השיחה. 48 שניות. שנה וחצי
שהחיים שלי סבבו ואני מדגישה סבבו סביב רוסי עם כתמים, ואחרי
שתי פרידות, והרבה הרבה מעבר, כל מה שיש לו לשאול אותי זה אם
אני יודעת להכין אייס קפה? האמת שאני יודעת איך מכינים אבל, מה
קרה? שאני יגיד לו? אין סיכוי.
חזרתי למקלחת, המים היו קרירים ונעימים.
תיארתי לעצמי אותו, יושב בבית הגדול שלו עם החברה החדשה שלו
בטח מהמושב שלו, בטח מזדיינים להם כל היום, ואז פתאום היא
שואלת אותו אם הוא יודע להכין אייס קפה כי ממש בא לה. והוא
מנסה להיזכר איך עושים, מטלפן לאנשים ואף אחד לא יודע, אז
מחוסר ברירה הוא מטלפן אליי לשאול, לוחש שהיא לא תשמע, והיא
בטח יושבת שם בחדר שלו. והיא בטח יפה, בלונדינית כזאת, עם טעם
טוב במוסיקה, בטח קוראת הרבה ספרים. בחופש היא בטח תיסע לחו"ל
והוא נורא יתגעגע, ואז כשהיא תחזור הם ייסעו לאילת. ובאילת הם
גם יזדיינו כל היום. והיא תבקש אייס קפה, אבל הוא לא יתקשר
לשאול אותי איך עושים. הוא ילך לבית הקפה הסמוך ויקנה לה. והוא
יעשה בשבילה כל מה שהוא אי פעם לא עשה בשבילי. כי: "אני שיניתי
אותו, אני הפכתי אותו לאדם יותר טוב". לפחות ככה הוא אמר, אחרי
שהוא אמר לי שאנחנו צריכים להיפרד. והוא לא יפחד לאהוב אותה,
ולהגיד לה את זה. הוא יקנה לה מתנות ויבוא אליה ויתקשר ויישב
עם אבא שלה על סיגריה. והם ידברו ויהיו בקשר טוב. ואמא שלה בטח
ממש תאהב אותו, ותגיד לו "מיכאל, למה לא רואים אותך לעיתים
יותר קרובות?". ואז הוא יבוא לישון שם גם. בטח קוראים לה קרן
או מאיה או שם אשכנזי מושבניק כזה.
והוא יאהב אותה, כמו שהוא אף פעם לא אהב אותי. הבן אדם שהכי
מפחד מאהבה יאהב אותה כמו, כמו איש נורמלי. ואז עוד חצי שנה
אני אתקשר לשאול מה שלומו או שהוא יתקשר להגיד לי מזל טוב ביום
הולדת. וניפגש בקפה, ואז הוא יספר לי עליה. כמה שהיא נפלאה
וכמה שהיא שינתה אותו. אולי הוא יגיד לי תודה על זה שאני שינתי
אותו. "בלעדייך, לא היינו מסתדרים בחיים", אני אחייך חיוך
עקום, "יופי אני שמחה" אני אגיד בצביעות, בזמן שאני אשחק עם
שקית סוכר ריקה, ואקרע אותה לגזרים כל פעם שהוא יזכיר אותה.
"ומה אתך?" הוא ישאל כמו תמיד, ואני רק אדמיין איך הוא אומר לי
שהוא אוהב אותי ולא את הפוסטמה. אבל זה לא יקרה והוא ייתן לי
נשיקה על הלחי ישלם את החשבון ויילך, וישאיר אותי שוב, לבד.
כמו שאני תמיד ארגיש כשהוא לא יהיה לידי, לבד. בשולחן לידי
מישהי תזמין איזה אייס קפה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לשאול סופר מה
הוא חושב על
המבקרים זה כמו
לשאול עמוד
תאורה מה הוא
חושב על כלבים!





אחת שלא יודעת
לנסוע ברוורס.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/10/02 1:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקה דוקטורסקי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה