|
למעלה למעלה נשמתה מרחפת
באור הלבן חייה תלויים
אט אט בקלילות היא נוחתת
נוגה קט לחיי הקשים
ניחוח ורד עטוף בדם
במגעה משנה אותי
מקבל צבע מקבל מרקם
תוכן חדש ממלא קליפתי
במוחי נשיקתה תפוחי קינמון
עם חיוך שחוק על מדף נמוך
נוכחותה קלה, שלווה, לישון...
בתרופת פלאים מעופף והפוך
מתשישות וכאב משתחרר גבוה
לצליל קולה סימפוניה שלמה
רצון לחוש את קולה, לשמוע
מוותר לאט על דמעות טומעה |
|
|
כששרית חדד
אומרת "אל תקרא
לי סנובית כי
אני לא מתנשאת,
לא לוקחת כל מה
שאני מוצאת"
היא לא סותרת את
עצמה?!
אחת, בהרהור
רגעי על המסר
הטקסטואלי
שבשירים מזרחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.