נויה בר / הפזמון הקבוע |
לדחוף חזק היישר לפינה
היום החדש כמו אויב בקרב
כולם עזבו ושונאת אותם
ואפילו אתה נסוג לאחור
ונשארת לבד במערכה
רוצה לזרוק הכל לפרצופים המגעילים
כל ברכות השלום והחיוכים הצבועים
לדעת להיות חזקה ולעשות מה שצריך
ולא לתת לפחד אותי להדריך
רוצה הכל וכלום לא עוזר
לא אהבה ולא חבר
האור שלי כבוי מזמן
והפזמון הקבוע הזה (לצערי) כבר ישן נושן...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|