יום האהבה. עבורו, יום עבודה ככל שאר הימים. עיניו רצו להיעצם
מאליהן, חש שאין לו סבלנות לסיים את היום כבכל שאר הימים.
בהחלטה של רגע כיבה את המזגן ואת המחשב, נעל את המשרד ונכנס
למכוניתו, לנסוע לאן שלא יהיה. אולי הביתה, אולי אל זו שהתגעגע
אליה, פסח על שני הסעיפים.

"בוא, בכיף" ענתה כשצלצל לספר לה איך הוא מרגיש היום, "אני
נכנסת להתקלח בינתיים".

כשהודיע לה שהגיע לא היה צריך להמתין הרבה. היא ירדה מהבית עם
בקבוק יין קר ושתי כוסות גבוהות ודקות. "לא יודעת למה, אבל
בבוקר כשסידרתי את הבית החלטתי להכניס את הבקבוק למקרר", אמרה
לו. "בוא ניסע למקום בו נהיה רק שנינו", ביקשה.

הם נסעו ליער אקליפטוסים קסום שאהבו. "היער שלנו", קראו לו
בליבם. שם, על שולחן אבן חשבו לשתות את היין, לחגוג את יום
האהבה הפרטי שלהם.

"שכחתי להביא חולץ" אמרה במבוכה.

"לא נורא", אמר לה, "נסתדר איכשהו, יש לי כלים במכונית".

חיפש ומצא מברגים בגדלים שונים. פנה אל המכונית כשעיניו
בורקות.

"השתגעת? אתה הולך לפרק את המכונית?" שאלה, חצי משועשעת, חצי
מזועזעת. משועזעת.

"אני רק מוציא בורג, לחלוץ איתו את הפקק. אחר כך אחזיר
למקומו", ענה לה.

הבורג היה קטן מדי ונשלף מהפקק מבלי להזיזו. עוד לא הספיקו
להרהר כה וכה, כאשר רכב זר הגיח וחנה לידם, ארבעה גברים ונערה
יצאו ממנו והתיישבו על השולחן הסמוך לשלהם, מרעישים בקולי
קולות. "ניסע למקום אחר", החליטו ונדדו לעבר שולחן מרוחק כמה
עשרות מטרים משם, קרוב למתקן אשפה ספון בקורות עץ.

"איזה מזל שגירשו אותנו משם", חשב בליבו. עיניו ננעלו על
הברגים שדפנו את קורות העץ אל מתקן האשפה. ברגי עץ גדולים,
ארוכים, בעלי כריכות עמוקות וחדות כסכין. לא עברו מספר דקות
ובורג אחד נשלף בזריזות ממתקן האשפה והוברג לכל אורכו של פקק
השעם הרך.

"לא נותר אלא לחלוץ את הפקק" אמר לה ושלף צרור מפתחות מכיסו.

"מה הרעיון הפעם?" עבר הרהור בראשה. כבר הבינה לבדה שהאיש
מושפע מסרטים של מקגאיוור.

ראש הבורג הושחל בתוך אחד המפתחות, בחור גדול במיוחד בו הושחלה
טבעת מחזיק המפתחות. עזרה קלה של מברג גדול ו"פוק", הפקק נשלף
לשמחת שניהם.

כשמזגו את היין ולגמו אותו, הראה לה את המפתח איתו חלץ את
הפקק. במקום חור עגול וקטן להשחלת טבעת מחזיק המפתחות, היה
למפתח זה פתח ענק, בצורת לב.

"אם יש לב - הכל אפשרי", אמר לה, כאשר שתו את היין.

"אכן, אם יש לב - הכל אפשרי", הסכימה איתו, בעת שהיו חבוקים זה
בזרועות זו, רוקדים לצלילי קלטת רומנטית שהתנגנה במכונית.

את פקק השעם עם הבורג הנעוץ בו לכל אורכו, שמרה למזכרת. רשמה
עליו את התאריך, את המקום ואת השם "מקגאיוור".

באותיות גדולות רשמה עליו: "אם יש לב - הכל אפשרי".