מלודי לב / ציפור הנפש |
יושבת לבדי כותבת אשליה
כואבת כאבי מוחקת דימעה .
שוקעת במעגל האהבה והתשוקה
ערגתך אליי את הדופק מאיצה .
קשים מנשוא ייסורי הגעגועים
הזמן מכין לנו מיכשולים וריגושים .
יודע אתה את אשר מתחולל בנפשי
כל מילה מפיך נחרטת נחקקת בליבי .
ברגעים של כמיהה חולשה ומבוכה
ציפור נפשי מתכנסת בוכה הומיה .
נפשי מתייסרת משוועת בתקווה -
שנוכל יחדיו לגעת באושר
ולחוש מעט מטעם האהבה .
נפשי כמהה -
לשבת חבוקים בידיים משולבות
להביט לאור ירח בעיניים ולא להרפות .
להתכרבל ולהתעטף בין זרועותייך
בסערת רגשות לטבוע בנשיקותייך .
לחוש את הדופק ההולם בפראות
ולחוות יחדיו את האושר ללא לאות .
כל מילה מפיך היא כמחצלת רקומה ,
רוצה להיתרגש ולהיסחף איתך
לצלול ולטבול באש האהבה .
צחוק הגורל -
אתה הוא גורלי
הנפש התאומה שאליה
משתוקקת ומתאווה נפשי .
רוצה לחלום איתך חלום
לחלום חלום שהוא מעבר לכל דמיון .
יחדיו לחוות באושר הניכסף
ולעצור לו לרגע את הזמן מלכת .
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|