הוא חיפש אותה והוא מצא אותה
אותו חיוך מתוק שבו רק יכל לחשוק
עיניים תכולות כמו השמים שלאחרים
יוציאו את העיניים שפתיים גדולות
וורודות כמו שדה ורדים אדום

אותה אחת שלא הותירה לו ספק
שאותה יוכל באהבתם לספק
הם אהבו אחד את השני אחרי
הכל אהבה לא קונים בשוק
חיוך חיבוק וגם נישוק היה
לא היו נחשבים אצלם בדבר
ריחוק..

הוא לא ידע איך הוא מצא
אחת כזו מושלמת שרק
להסתכל עליה הרגשת
אהבה מפעמת בתוכך
הוא לא אהב אותה בגלל
המראה שלה...כמובן שגם!
אבל האופי תמיד הדריך את היופי

חיוך מתוק שבו רק יכל לחשוק
עיניים תכולות כמו השמים שלאחרים
יוציאו את העיניים שפתיים גדולות
וורודות כמו שדה ורדים אדום

אותה אחת שלא הותירה לו ספק
שאותה יוכל באהבתם לספק
הלכה לפתע כך פתאום מול עיניו
שכבה על הגב עיניה התכולות סגורות
ושפתיה האדומות קפאו חיוכה נעלם
לשפתיים קפוצות ידיה היו קרות

הוא נשאר לבד...נשאר לבד
לבכות את מותה לדעת שלא
ישוב לראותה..לא את עיניה
התכולות לא את שפתיה הוורודות
לא את חיבוקה החם ולא את צחוקה
הרם...

הוא נשאר לבד לבכות
את שאבד...

-השיר נכתב לזכרה של חברתי הראשונה שלי,
שיר ליבובי'ץ ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים-