אני יכולה לחייך,
אני יכולה גם לצחוק,
ולהראות מאושרת.
אני יודעת טוב מאוד להעמיד פנים.
אני שחקנית נהדרת.
אבל בלילה,
כשאני שוכבת בחושך מיטה,
לבד,
לא מוקפת אנשים.
שוכבת ובוכה.
אז עם סיכת בטחון ביד ימין,
אני חותכת... מציירת...
מנסה להפסיק את הכאב שבתוכי.
רק אז כשפני שטופות דמעות,
והיד מתכסה בעוד ועוד סימנים ושריטות,
אפשר לראות עד כמה,
אני למעשה עצובה.
אפשר לראות עד כמה,
בלב, בשקט,
אני כל הזמן בוכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.