בהתחלה...

בראשי רק את, ולא שום דבר אחר.
מאוהב מכף רגל ועד ראש, בעיניך, בחיוכך, במבטך השובר.
לא מסוגל לישון, גם לא לאכול.
רק לשאול את עצמי יכול:
מתי אזכה שוב לראותך,כי ללא נוכחותך המכשפת נהיה אני חיוור.

באמצע...

עוד משבר, עוד ריב בינינו ועוד ויכוח חסר טעם.
הקסם בינינו נגמר, עכשיו אנו מתחכחים כמו ברק ורעם.
כל היום אחד על השנייה עצבניים,
ומשהו מציק לי מבפנים:
מה קרה לאהבה הקסומה ולניצוצות שהיו בינינו פעם?

בסוף...

בתמונה שלנו הניצבת ליד מיטתי מתבונן ללא הפסקה.
מקלל את עצמי שוב ושוב על שעזבתיך ועל עצמי הנחתי כזו מכה.
רק יושב לי עצוב בחדרי בתקרה בוהה.
מחשבות על הזמנים הטובים שלנו בראשי, ואני תוהה:
איך אוכל להחזירך אליי, כי בלעדייך מרגיש אני כאילו בליבי תקעו
סיכה.  

חזרי אלי...