גיא מעשן סיגריה בפתח הפקולטה
אני חולפת רק לרגע מול עיניו
גיא לא מכיר אותי. אף פעם לא דיברנו
אולי שמע עלי דברים, אני עליו.

עיניים נבוכות מאור השמש,
ציור עלה ירוק על החולצה.
יש לו פנים מעניינות,
וזה יכול היה להיות...
אבל זה לא היה, אז מה אני רוצה?

אם לא אכתוב את זה, הן יסחף הרגע
כולו לתהומות הנשייה
סטטיסטיקה שלילית, עשן ברוח
אני וגיא, והסיפור שלא היה.

אולם גם זהו חלק מהנצח,
אשר נרקם משלל חוטים דקים
שניה אחת בפתח הפקולטה,
והנה, כבסלע חקוקים.