גיא מעשן סיגריה בפתח הפקולטה
אני חולפת רק לרגע מול עיניו
גיא לא מכיר אותי. אף פעם לא דיברנו
אולי שמע עלי דברים, אני עליו.
עיניים נבוכות מאור השמש,
ציור עלה ירוק על החולצה.
יש לו פנים מעניינות,
וזה יכול היה להיות...
אבל זה לא היה, אז מה אני רוצה?
אם לא אכתוב את זה, הן יסחף הרגע
כולו לתהומות הנשייה
סטטיסטיקה שלילית, עשן ברוח
אני וגיא, והסיפור שלא היה.
אולם גם זהו חלק מהנצח,
אשר נרקם משלל חוטים דקים
שניה אחת בפתח הפקולטה,
והנה, כבסלע חקוקים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.