יוסי נפקר / הרעב |
מתוך המחילות זחל
עלה מין הרחוב המטונף.
אני ראיתי את פניו
ואת עיניו המבעיתות
של הרעב בלוי הסחבות.
הרעב גילה פניו
קבל עם ועדה ניצב
דרש שיתנו לו להיכנס.
וראש העיר הרכין ראשו
מבלי לחשוב מבלי לחשוש
הזמין את האורח הפוחז.
וילד אחד בוכה,
אמא למה הרעב רודף אותי
למה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|