נכתב במצב יאוש לידידה, רונה לאוטמן, ומוקדש לאחי, איל קידר

המצב מקופסא,
מלפפון כבוש במיץ הארץ,
הכל כבר קרה,
וחוץ מהטמפרטורה, שום דבר לא השתנה.

חדשות לפרקים ממטירים דיבורים,
שיכלו למלא את הכינרת אם רק היו גשמים,
מלחמות ושלום, של"ג בחרמון,
העיקר שתשקוט הארץ 40 שנה מהיום.

המצב מקופסא, ואין פה עתיד,
כמו לפני, גם אני המובחר שבפרי,
עם רצון להלחם למען עתיד,
שבסוף יגוז בבור בלי תחתית.

רוצה לחזור לקופסא, למיץ האמיצים,
שם כולם מובחרים,
מצטופפים בכור ההיתוך,
ויש תקווה...לעתיד.....