מחכה לו שיחצה את השמים באורו הבהיר.
בנדודו ברקיע ישאיר אחריו שובל של חלומות, שאיפות, רצונות,
כמיהות...
מביטה אל הכוכבים הזוהרים בזיו אורם, אך הם מעבר להשגתי, מעבר
לבינתי.
גשם של חלומות המתנפצים זה אחר זה ולעיניים אין מרגוע, רוצות
לאחוז ברגע אחרון של אושר.
ניתוק מוחלט, רק אני והכוכבים.
כל כך שקט מסביבי עד כי אני מסוגלת לשמוע את עצמי צורחת
מבפנים, ולדבריי אין משמעות.
אני מוצאת עצמי נמשכת אל השחור האינסופי, נבלעת בתוך הריקנות
החונקת.
ואף לא דמעה מלוחה אשר תחזירני למציאות.
לפתע, תמו ציפיותיי. הוא הגיח מהחשיכה, אך...
נעלם כמו שהופיע.
נשארתי רק אני והכוכבים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.