יעל שחר / עכביש |
ואתכסה בחול תאוותי
חישוק של אושר מדומה
מפרה בי
כקרח המפשיר בתוכי
ובלב לבו- עכביש.
ואדע
אין מים בענן אשר
בוחל מעל ראשי
וכי ביקשתי לייפות
גשם דמיוני,
עכביש מנקר בחובי.
ואלך
הרחק מטיפות העונג
הזה, צובעת עצמי באפור
ועלים סביבי מאיימים לפול על ראשי,
לקבור אותי תחתם. חוטים נקרעים,
נרמס כל שהיה לי, נכחד עמלי
בדמע- אתפוצץ, הן דרכה כף רגלו,
אכזרית, על גופי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|