נמאס לי שאת סתם מחייכת,  שאת סתם רוקדת, נמאס לי שאת סתם
צועקת, ושאת סתם בוכה.
נמאס לי שאני אומר לך ללכת ואת תמיד חוזרת, נמאס לי שאת מתקשרת
ואני לא עונה לך, או אומר לך שאני לא רוצה לדבר איתך, ואת בכל
זאת ממשיכה.
נמאס לי שאת סתם מסתכלת עליי ומחייכת, נמאס לי שאת סתם מאושרת
שאת רואה אותי, ושאני מתעורר לידך בלילה ואת סתם מתחילה לצחוק.

נמאס לי כבר שאת מתעוררת לידי בלילה. שאת באה אליי למיטה כל
פעם שאני רק מבקש, מחבקת אותי, למרות שאת יודעת שאתמול התעוררה
לידי מישהי אחרת. למרות שאני אומר לך שאני רוצה אותך רק
במיטה.
נמאס לי ללכת איתך ברחוב, ושבמקום ללכת ישר את לפעמים מסתובבת,
או מדלגת, או קופצת, או נופלת, ועדיין כולם מסתכלים עלינו
ומקנאים בי בגללך.
נמאס לי כבר שאת כזו יפה, ונמאס לי שאת סקסית, ונמאס לי שאת
אוהבת אותי למרות הכל.
נמאס לי שאני לא יכול שלא לנשק אותך גם כשנמאס לי ונמאס לי
ונמאס לי ממך. נמאס לי כבר מזה שאת משוגעת. את כזאת משוגעת!
נמאס לי מהחיוך שלך, ומהגוף המדהים שלך, והעיניים הגדולות,
והידיים הכי ארוכות בעולם. נמאס לי כי אני לא רוצה אותך, לא
רוצה אותה יותר!
נמאס לי. ויום אחד אני אקום בלילה, כשכבר כל כך ימאס לי לראות
אותך יותר לידי, ואני אקח אותך על הידיים שלי, ובמקום לברוח את
תצחקי כי את הכי משוגעת, ואז אני אזרוק אותך לבריכה וארצה
להרוג אותך, אבל אז אני אנשק אותך, ואפשיט אותך, ואצעק עלייך,
ואחבק אותך, וארים אותך, ואנשק אותך, ואנשק אותך, ואנשק אותך,
ואז אני אשנא אשנא אשנא אותך, כי אני תמיד אוהב אותך ונמאס לי
ממך.