|
איך הבאת אותי להאמין
שאהבה היא דבר חולף
אני שחלמתי על נצח
שלא האמנתי במרחקים
איך קרעת לי את הבגדים
ונשארנו שנינו ערומים
את עטופה בעברך
ואני גלוי פנים
אני עזבתי אותך בצערך
עטופה בעברך
ואת השארת אותי לבדי
לקחת לי את עתידי
נותרתי צל של עצמי |
|
|
זהו נמאס לי.
אני הולך
לאונן.
שלמנאסר מציג את
הרציונל שמאחורי
החזרה בשאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.