|
אור השמש מכה בפניי
עוצמת עיינים
והחום מתערבב בחושיי
מחזיקה בכל יד
כל דקה שזורמת
תקוותי,
היא אינה מוותרת
האושר מציף את גרוני
חיים חדשים,
כן,
זו אני.
יודעת כי עייני אינן מטעות
וליבי צועק-
יום חדש!!! |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.