אסתר שטרן / דמעות |
אף פעם לא ביקשתי שיבינו אותי.
רציתי רק שיניחו לי לנפשי.
גם כל המילים לא יצליחו
לגעת בכאב.
אולי היסטריה עדיפה על שיגעון.
אולי להפך.
אבל כשהבחירה היא בין שתיהן,
אני בחרתי בדמעות.
זה לא עוד בכי סתם.
זה לא רק דמעות שזורמות החוצה.
אני לא יכולה לנשום
כשזה מתפרץ.
רק ילד קטן ששברו לו את הלב
בוכה כמוני-
ילדה קטנה שגזלו ממנה את האמונה.
רציתי לאהוב אתכם,
אבל אני כבר לא יכולה.
אתם שוברים אותי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|