|
אף פעם לא ביקשתי שיבינו אותי.
רציתי רק שיניחו לי לנפשי.
גם כל המילים לא יצליחו
לגעת בכאב.
אולי היסטריה עדיפה על שיגעון.
אולי להפך.
אבל כשהבחירה היא בין שתיהן,
אני בחרתי בדמעות.
זה לא עוד בכי סתם.
זה לא רק דמעות שזורמות החוצה.
אני לא יכולה לנשום
כשזה מתפרץ.
רק ילד קטן ששברו לו את הלב
בוכה כמוני-
ילדה קטנה שגזלו ממנה את האמונה.
רציתי לאהוב אתכם,
אבל אני כבר לא יכולה.
אתם שוברים אותי. |
|
|
איך אני יודע
שאישרו את
הסלוגן שלי?!
מה, יום אחד
בהיר מטלפנים
מהטלויזיה
לראיין אותי על
צאת הסלוגן
החדש, ואז
מטלפנים מהאוסקר
כדי לומר לי
שאני מועמד, ואז
אני מוציא סלוגן
פלטינה וסלוגן
זהב ופורש
לאחוזה ענקית עם
בריכה ולימוזינה
משלי?
או שפשוט אני
צריך לחפש את
הסלוגן? (לומר
את האמת, לדעתי
זו האפשרות
הראשונה...)
- אנרכיסט
באנרכיה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.