אסתר שטרן / שוב מבטיחה |
הדלת כבר פתוחה.
רוצה לצאת לשם איתך
ולחייך אל השמיים.
אני
כובלת את עצמי אלייך
ומרחיקה אותך באיומי אקדח.
והכבלים חותכים בנשמתי
בזעקה.
המבט שלך
כל כך שקט אלי.
אני רוצה רק לחייך
אבל יוצא לי בכי.
ושוב מבטיחה
ושורפת
את כל הגשרים שבנית לי.
ואני נופלת
נופלת
נופלת
בכדי לקום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|