הסתכלתי עליה ישר בעיניים ואמרתי לה שזה תרמוס.
הסברתי לה שחלק מכל הכיף פה, מכל היופי, זה לשבת ביחד כשקר,
ממש כמו שאנחנו יושבים עכשיו. שחלק מכל הכיף פה, זה להסתכל על
הנוף הקפוא ולהרגיש כל כך קטנים בעולם. ושהיחד הוא זה שהופך
אותנו ללא רגילים, כמו כל השאר. ושהתרמוס זו סתם עוד דרך להיות
רומנטים, לשתות משהו חם באמצע שום מקום ולהרגיש קרובים.
"להרגיש קרובים", לחשתי לה שוב, "קרובים".
היא הסתכלה עלי, עיקמה חיוך מתוק להפליא ופלטה: "מה?" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.