תסריט שהופק במסגרת פרויקט הגמר ללימודי טלוויזיה וקולנוע

1. פנים- כיתה, אחה"צ.

ספרי לימוד ומחברות מתחילים להשרף.

2. פנים- חדר של גיל, בוקר.

שעון מצפצף וגיל, 17, לבוש בוקסר וגופיה ארוכה מביט בשעון
שמורה על השעה שמונה בבוקר, וקם במהירות מהמיטה.

גיל
אוי, פאק!

גיל מחליף חולצה ושם ספרים בילקוט שלו במהירות.

3. חוץ- רחבת ביה"ס, בוקר.

קרן, 17, לבושת שרוואל, יושבת על הרחבה ואוחזת בתפוח. גיל
מתקרב אליה ונעמד. קרן קמה ומנשקת אותו על הלחי.

קרן
מה קורה? (נוגסת בתפוח).

גיל
מה את עושה פה בחוץ? יש לנו שיעור עכשיו, זוכרת?

קרן
כבר לא.

גיל
מה ז'ת'ומרת?

קרן
אתה לא מאמין. אתמול התקינו מזגנים בקומה השנייה
בבי"ס. נכון? מסתבר שהם פישלו שם במשהו וכיתה אחת
נשרפה. נחש איזה?

גיל
קרן, אני ממש בשוק!

קרן
נכון?

גיל
לא... את לא מבינה. בדיוק אתמול בלילה חלמתי...

4. INTERCUT: פנים- כיתה, אחה"צ.

רואים את הספרים והמחברות נשרפים.

Voice over של קרן
ומה, היה לך עוד חלום לאחרונה?

5. חוץ- גינה, יום.

החלום של גיל- הוא מרים ידיו אל השמש, מידיו יוצאות להבות אש
והכל הופך למואר, עד כדי שרפת הפריים.

VO של קרן
גיל, אתה מבין מה קורה לך?

VO של גיל
לא, מאדאם קרן. יש לך אולי קופסת גפרורים?

VO של קרן
(צוחקת) אתה ממש גרוע (נוגסת בתפוח).

6. חוץ- רחבת ביה"ס, בוקר.

גיל פותח את התיק של קרן. קרן לוקחת ממנו את התיק.

קרן
גיל, אתה... תראה, אני יודעת שאתה לא מאמין במיוחד
במיסטיקה וכאלה. אבל פליז! תן לי הזדמנות לעזור לך.

גיל
אבל שיהיו בתוכה גפרורים, הרבה...

קרן
גיל! פעם הבאה שאתה חולם חלומות כאלה. אל תזניח את
זה. טוב? תבטיח לי שתתקשר?

גיל
(מתנשף) לא יודע...

גיל מקרב ידיו אל התיק של קרן והיא תוחבת ידה אל תוך התיק
ומפשפשת בו, מרימה מבטה אל גיל.

גיל
אני אתקשר אליך. אבל קרן...

קרן
אל תדאג. גם אם הייתי מספרת, אף אחד לא היה מאמין.

קרן מביאה לו את קופסת הגפרורים.

7. פנים- חדר מדרגות, צוהריים.

גיל מרים שקיות מצרכים של שכנתו, המסיעה עגלת תינוק, מתוכה
בוקעות יללות.

שכנה
כאן בבקשה מאמי.

השכנה מסיעה את העגלה עד לדלת ומצביעה על יד הדלת. גיל מניח את
השקיות.

שכנה
תאמר לי בבקשה, שבוע הבא, ביום חמישי...

גיל
כן?

שכנה
תוכל להשגיח עליה? זה רק לשעה שעתיים ככה.

גיל
סבבה, אין בעיות.

שכנה
תודה רבה, חמוד. תמסור ד"ש לאימא טוב? אה, ותזכיר
לה על המסיבת יומולדת של שיר מחר.

גיל
או. קי. ביי.

גיל מתרחק.

8. חוץ- באר, ערביים.

אישה בהריון ששיערה כהה וארוך, פניה חיוורות, לבושה בבדים
לבנים-שקופים, קמה מהבאר, אוחזת בבטנה ומתקרבת לכיוון המצלמה.

9. פנים- בוקר, מטבח.

קובי יושב ליד השולחן עם עיתון, ושותה קפה, דבורה פותחת את
הארון שמתחת לכיור וזורקת לפח תיון. דן יושב ליד אביו.

קובי
היא הייתה כלתה של זאתי פה ממול, רינה.

קובי לוגם מהקפה, מניח את הספל. גיל נכנס למטבח. הוא מוציא לחם
פרוס בשקית מהמקרר, מניח על השיש, ומוציא פרוסה. הוא פותח את
קופסת החומוס שמונחת על השיש ואוחז בסכין מריחה. הוא מניח ידו
על הפרוסה ומביט בהוריו.

דבורה
ממש זוועה. ומי מצא אותה ככה?

קובי פותח את ארון המזווה ומביט לתוכו.

קובי
אני חושב שבעלה. ניגמר הקפה.

דבורה
כן, אני יודעת... דן-מאמי, לך למכולת, קנה קפה בבקשה.

דן
אוף! למה לא גיל??

קובי
ששש!!

דבורה
בינינו, קובי, זה קצת אכזרי לומר... אבל מה, זה הרי ידוע
שלנשים בהריון אסור להכנס לג'קוזי, השרירים של הרחם...

גיל מרים ידו מפרוסת הלחם, ובמקומה מוצא צנים מעט חרוך. הוא
משליך את הצנים הצידה.

גיל
אימא, את יכולה להכין לי סנדוויץ'?

10. פנים- כיתה, הפסקה.

רואים יד דוקרת בחוד של עיפרון את המרפק של גיל, תיכוניסט. גיל
יושב ליד שולחן, שורף גפרור ובוחן אותו נשרף, ואז משליך אותו.
הוא מדליק עוד גפרור. שותפו לשולחן ממשיך לדקור אותו, עד שהוא
מרים את הראש ורואה שקרן עומדת מולו. הגפרור ממשיך לדלוק
ונשרף.

גיל
פאק!

הוא משליך את הגפרור השרוף כבר ואוחז באגודלו. קרן זורקת על
שולחנו עיתון עם כתבה "'איבדתי את אישתי ואת העובר'- אישה
בהריון טבעה בג'קוזי". גיל מרים את העיתון.

גיל
כן, אני יודע.

קרן
אז אתה מוכן לעשות משהו בקשר לזה?

גיל
לא, לא חושב.

גיל מוציא גפרור מהקופסה וקרן תופסת לו את היד לפני שהוא מצית
אותו.

קרן
לא חושב?! גיל, מה עוד צריך לקרות לך כדי ש...

גיל
(קוטע את קרן) ומה אם אני פסיכי?! הא?! ומה אם אני
מדמיין הכל?

קרן (רגועה)
ומה אם יכולת לעצור את זה ולא עשית כלום? יש
דרכים ללמוד לשלוט בזה.

קרן מחבקת את גיל.

קרן
כשתרגיש שאתה מוכן, תודיע לי. יש מקום מגניב שניראה
לי רק אני מכירה. כי פעם הבאה אני לא מוותרת לך.

11. פנים- חדר של גיל, אחר הצוהריים.

גיל יושב על מיטתו ומנגן בגיטרה. אחיו הקטן, כבן 9, נכנס לחדרו
ומדליק את הטלויזיה.

גיל
דן, עשה טובה ת'כבה את הטלויזיה. איפה לקחת את התיק
שלי?

דן מגביר את הטלויזיה. גיל קם מהמיטה.

גיל
דן... תביא את השלט ועוף מפה!

דן
טוב.

גיל מחכה קצת ודן ממשיך לבהות בטלויזיה. גיל קם מהמיטה ועושה
תנועת איום בידו.

גיל
אתה רוצה שאני יביא ל'ך מכות?! צא, צא כבר אומרים לך!

גיל מניח את הגיטרה ומושך בחולצתו של אחיו.

אם
(מהחדר הסמוך) ד-ן!!

דן מעיף לגיל את היד, מכבה את הטלויזיה ויוצא.

אם
אתה לא צריך כבר לזוז, גיל?!

גיל מביט בשעון וקם מהמיטה במהירות.

דן
(מהחדר השני) קח ת'תיק ש'ך!

על ראשו של גיל ניזרק התיק שלו מכיוון דלת החדר.

12. פנים- חדר מדרגות, אחה"צ.

גיל עומד עם תיק, מול דלת שנפתחת ע"י שכנתו שלבושה בבגדי
יציאה.

גיל
מצטער...

שכנה
לא נורא. (מביטה בשעון) טוב, ת'כנס.

גיל נכנס וקול של תינוקת נשמע. גיל מניח את התיק. השכנה מתקרבת
ללול ומנשקת את התינוקת.

שכנה
אני אחזור ככה בתשע-תשע וחצי, לא יותר מאוחר.
יש רסק במקרר, תן לה בערך בעוד חצי שעה ככה.

גיל
או. קי.

השכנה לוקחת תיק ומתקרבת לכיוון הדלת. התינוקת מייללת בקול.

שכנה
טלפונים למקרי חירום ליד הטלפון! ביי!

13. פנים- חדר, לילה.

המצלמה מסתובבת סביב עגלת תינוק, כמה פעמים, לקולות בכי של
תינוק, ובסוף רואים בתוך העגלה בובת תינוק מושחתת.

14. חוץ- גינה, אחה"צ.

גיל וקרן לבושים בלבן, עוברים בין חבלי כביסה שעליהם בדים
לבנים. קרן אוחזת בדרבוקה ושקית שבתוכה יש נרות, קערית למים,
בקבוק מים, נוצה וכמה זרדים. הם מדליקים מדורה. קרן מציבה נרות
בכיוון מזרח למדורה, קערית עם מים במערב, זרדים וצמחים בדרום
ואת הנוצה בצפון. רואים את הצלליות של השניים מפנס ומאור נר.
גיל מתיישב. קרן מדליקה נרות, מתופפת ומשקה אותו בקערים המים.
המשך הטקס נקטע.

גיל
אני... אמור להרגיש שונה?

קרן מצביעה על ענף בסנטרה.

קרן
אתה רואה את הענף שמה? ת'שרוף אותו.

גיל שולף קופסת גפרורים ומוציא ממנה גפרור.

קרן
לא עם זה. אתה אמור להתרכז, עד שהוא יישרף.

גיל
אני באמת לא...

קרן
ששש... תנסה.

גיל מביט בקרן, ואז מביט בענף ומכווץ גבותיו לכמה רגעים. הענף
לא נשרף. קרן פולטת נשיפה והולכת. גיל מתיישב במקומו, מביט
בענף, ולאחר כמה רגעים-הענף נשרף! גיל קם מהם ממקומו, מכבה את
המדורה ורץ לכיוון הליכתה של קרן.

15. חוץ- ערב, רחוב.

קרן הולכת עם בחור כבן 20.

גיל
ק-רן!

גיל נכנס לפריים בריצה, מאחורי קרן והחבר שלה. קרן נעצרת
ומסתובבת אל גיל.

גיל
קרן, את קולטת מה עשיתי?

קרן
מה?

גיל
הענף, כן? אחרי שהלכת... את... את פשוט לא מאמינה!

קרן מסתכלת על בן זוגה ואז בגיל.

גיל
ק-רן, ה'ניסוי' שלנו? עשיתי את זה!

קרן
איזה ניסוי? על מה אתה מדבר?

גיל
אני מדבר על זה שהצלחתי, ששרפתי את הענף! קולטת? בלי
גפרורים ובלי בולשיט. בואי מהר, תראי.

קרן מסתובבת אחורה, הולכת צעדים ספורים ואז מסתובבת בחזרה.

קרן
אתה רציני בקשר לזה?

גיל
כן, בוקר טוב. נו, את באה?

גיל מסמן בידו לכיוון שממנו בא.

קרן
תגיד, אתה מבין על מה אתה מדבר? כי אני לא.

קרן נעצרת. גיל קפוא.

קרן
מה שזה לא היה, כן? זה לא קיים, אתה מבין אותי?! מה
אתה על טריפים או משהו?! (לבן זוגה) הבנאדם לא
רואה ממטר.

גיל פותח את פיו ואז מביט הצידה אל השכנה, שהולכת עם העגלה על
הגדה שממול, מתקדמת לכיוון הכביש. מתוך העגלה בוקע בכי תינוקת.
השכנה מתחילה לחצות את הכביש, ומכונית מתקרבת אליה מאוד.

גיל
לא, לא! חכי רגע, תעצרי!

גיל רץ לכיוון העגלה, וקרן אחריו במרחק כמה צעדים.

קרן
ג-יל, מה אתה עושה?!

גיל
מכונית. תתרחקי משם מהר.

קרן ממשיכה לקרוא לגיל בזמן שגיל דוחף את השכנה אחורה, מועד
ומפיל את העגלה.

שכנה (קולה נשמע ברקע)
שי-רי!! הילדה שלי... גיל! ג-יל!!!

המכונית עוצרת בזמן. בכי התינוק פוסק. גיל נעמד על יד העגלה.
קרן והחבר שלה מביטים מרחוק. גיל מתחיל לצעוד אחורה ואז מסתובב
ומתרחק. קולה של השכנה ממשיך להשמע ברקע. הנהג יוצא ממכוניתו.
השכנה מתחילה לבכות.

נהג
אל תדאגי גברת, כלום לא קרה.

מתחת לעגלה ההפוכה זורמת שלולית דם. הנהג מתחיל להפוך את
העגלה. נשמעות צרחות השכנה וגיל מתרחק עוד.

נהג
הי, ילד! בוא הנה.

עובר אורח
בחורצ'יק! מה אתה הולך??

הוא הולך ברחוב, מתעלם מקריאות של עוברי אורח, עד שמגיע לסמטה.
הוא מקבל התמוטטות עצבים- מתקפל על המדרכה, אוחז במרפקיו
וצלעותיו ובוכה. סביבו מתקבצים אנשים רבים (כל הדמויות
שמופיעות במהלך הסרט).

16. פנים- מוסד לחולי נפש, יום.

אחות מזריקה לגיל חומר ארגעה, גיל שכוב על מיטה ובוהה בתקרה.
בו זמנית, מהחדר השני נשמעת השיחה בין רופא לבין אימו של גיל.

דבורה
רק זמנית נכון? הבן שלי הוא לא איזה...

רופא
תראי, נשאיר אותו פה לכמה ימים, נסתכל מקרוב, ואז נחליט
מה הלאה ואיזה טיפול הוא צריך. אין מה לדאוג, גברת.

17. פנים- חדר במוסד, יום.

גשם יורד בחוץ. גיל יושב על מיטתו, לידה מונחת הגיטרה שלו. הוא
מביט בשותפו היושב על קצה המיטה ובוהה בחלון.

רמי (שר באובססיביות)
גשם, גשם משמיים, כל היום טיפות המים. טיף-טיף-טף,
טיף-טיף-טף...

גיל
רמי...

רמי (שר)
ש... גשם, גשם משמיים כל היום טיפות המי...

גיל אוטם את אוזניו ומחכה כמה שניות, אך רמי ממשיך.

גיל
רמי, אולי תצא החוצה? הא? מה אתה אומר?

רמי
ש... גשם, יורד בחוץ גשם אסור לצאת. (שר) גשם, גשם
משמיים כל היום...

גיל
רוצה לראות קסם? אז בוא, בוא נצא החוצה.

רמי(כבהיסח הדעת)
אבל אסור לצאת. או. קי.

הם קמים מהמיטות ויוצאים מהחדר.

18. פנים- החדר במוסד, לאחר כמה דקות.

קרן ואח נעמדים בפתח החדר.

אח
כאן זה החדר שלו. שניה. רמי, תרופות!

האח נכנס לחדר ומחפש במיטתו של רמי. קרן אחריו נכנסת. היא
מתיישבת על מיטתו של גיל ומרימה את הגיטרה שלו.

אח
(לעצמו) מה חשבתי לעצמי. (בקול) ר-מי!!

האח פותח את הארון, מחפש בו, ורואה שרמי לא נמצא. קרן מביטה אל
החלון לכמה רגעים, ואז הולכת לכיוונו.

19. חוץ- חצר המוסד, יום.

מאושפזי המוסד מתקבצים סביב גיל בחצר המוסד, השולח ידיו אל
השמיים, ולאט לאט, הגשם חדל לרדת ולהבות אש יוצאות מידיו.
האחים והרופאים ולפניהם קרן, יוצאים לכיוון גיל והמאושפזים,
והשמיים מתבהרים, והשמש יוצאת.