אתה חולה! יש לך כאב גרון אתה מרגיש חלש ביותר ועייף עד טירוף,
אבל אינך יכול לישון בגלל ההזיות שתוקפות אותך בנסיונותיך
הפתטיים לישון, אתה יוצא מחדרך ולפתע נזכר שיש לך אחות מעצבנת
וקטנה ואת חברה הפחות קטנה אבל יותר מעצבנת על צווארך ואת
כלבתך הגורה החצי אסקית חצי לבלדור שלעתים קרובות נושכת אותך,
מפילה לך דברים על הרצפה ואוכלת אותם, שופכת לך את התה החם
שהכנת לעצמך ואתה חולה!!! וצריך להכין בעצמך את התה שלך, היא
גם נתלית עם השיניים שלה על גרבייך ולא עוזבת וכך אתה הולך
בביתך שלך כמוכה שפשפת כי אינך רוצה לבעוט בה בטעות חס ושלום,
אחותך וחברה שלה משגעות את הכלבה, הכלבה נושכת אותם, הם שוב
נטפלים אליה והיא שוב מנסה לנשוך אותם, אבל אל דאגה היא רואה
בזה משחק, משחק שהשאיר על ידייך שריטות עמוקות שנראות כמו
ידיים שעינו אותך במחנה השמדה קוזקי, הכלבה עכשיו נושכת את
הרגליים שלך ופתאום אתה מרגיש דחף עז לחזור למיטה ולנסות לישון
ולהתמודד עם ההזיות, אחרי שני צעדים אתה דורך על שתן שהתגלה
כצהוב וכלבי ביותר, אתה פותח את הפה וצורח בתסכול אבל פתאום
אתה נזכר שאבד קולך ע"י המחלה הנוראית ושאתה עומד בשלולית של
שתן, ראשך מתחיל לכאוב מצעקותיהם של שתי הילדות שגומרות לך את
המים במקלחת משפריצות אחת על השנייה בטירוף וצורחות, בינתיים
גם הכלבה הספיקה להירטב ע"י הילדות המטומטמות ועכשיו אתה צריך
לנגב אותה, היא כמובן בכפיות טובה נושכת אותך בכל התהליך, אחרי
שאתה מנקה את עצמך מהשתן של הכלבה אמך צועקת עליך שתשאב שטיחים
ושאתה לא עוזר לה אפילו שהזזת את המכונת כביסה מקודם ועזרת לה
כמה  שאתה יכול, אתה מוציא את השואב ומנסה לשאוב את האבק בעודך
עומד להתמוטט אתה מבין כי הוא מלא וצרך לרוקנו, חבל שאתה אלרגי
לאבק, אתה מרוקן אותו ומתחיל להתעטש בגלל האלרגיה או בגלל שאתה
חולה אין לך מושג אולי שניהם יחד, טוב רוקנת את השואב ושאבת את
השטיחים בעוד שהכלבה שלך מנסה להפריע לך כרגיל אבל הרעש של
המכונה מפחיד אותה, טוב שאבת את השטיחים והחזרת את השואב
למקום, אתה רוצה להתקלח אבל אמך כמובן מודיעה לך בחגיגות שצריך
לרדת עם הכלבה כי היא אכלה ושתתה ותיכף תחרבן ותטיל את מימיה
בצבע הלימונדה החזק והצהוב, אתה מוריד את הכלבה אפילו שקר בחוץ
כי כבר ערב ובחוץ כמובן הכלבה לא מחרבנת ולא בטיח, היא פשוט
רצה הביתה בחזרה, אין לך ברירה ואתה עולה למעלה ללא תוצאות,
טוב אתה סוף סוף זוכה להתקלח והמים גם די רותחים אז זה פיצוי
קטן על כל היום המסריח הזה, אתה יוצא מהמקלחת ובא לאכול, האוכל
די טעים אפילו שאתה בקושי יכול להנות ממנו מרוב שאתה לא מרגיש
את הטעם בגלל המחלה ואין לך ממש תיאבון, ואז כמובן אתה רואה
גוש קקי ענקי שהכלבה שלך עשתה אחרי שהיא חזרה מטיול התענוגות
שלה בחוץ וזה תקוע לך על הרצפה ממש מול העיניים שלך ופתאום ממש
לא בא לך לאכול יותר, אתה נכנס לחדר והכלבה שכבר עייפה המסכנה
באה ומתכרבלת ליד רגליך וכך אתה גם לא ממש יכול לזוז, טוב אתה
נכנס לאינטרנט פותח את האקספולורר הולך לאתרים מועדפים ופותח
את "במה" בינתיים אחותך הקטנה מנסה להעיר את זואי הכלבה שזקוקה
להרבה שינה כי היא גורה אבל אחותך האינפנטילית לא מבינה את זה
אפילו אחרי הסברים שחוזרים על עצמם כל יום ובעיטה ואגרוף פה
ושם שאתה נותן לה, שום דבר לא עוזר ואז היא ברוב חוצפתה
נכנסת לחדר מסתכלת עליך במבט תמים ואומרת שהיא צריכה בגד
מהארון, אתה שואל איזה בגד והיא מצביעה על הגרביים שלה, אתה
נותן לה להיכנס, ופתאום אתה שומע בום, הזונה סגרה את המגירה
בבום ובאופן מסתורי היא לא החליפה גרביים בכלל, ואז היא אומרת
"אופס בטעות סגרתי את המגרה חזק" כאילו היא עשתה את זה בלי
כוונה, אבל הטיפשה לא יודעת שאני קצת הרבה יותר חכם ממנה ושאני
מבין שהיא עשתה את זה בכוונה כדי להעיר את הכלבה ואני מתחיל
לרדוף אחריה אבל היא כבר מגיעה לאמא שלך ואמא שלך כמובן מגנה
עליה ומעיפה אותך מהחדר, וזואי כבר התעוררה, אגב קראנו לה ככה
כי יש לה עין אחת כחולה ואחת ירוקה כמו לזמר דיוויד בואי
שאנחנו אוהבים (כלומר אני ואחותי הגדולה), יופי המטומטת הצליחה
במשימתה, שאגב זאת לא הפעם הראשונה שהממזרה מנסה להעיר את זואי
בדרכים כמו אלה,
טוב אמא שלי עומדת לצאת אבל לפני כן היא מזכירה לי שהיא עבד
בבית הזה ושאני לא עושה כלום, וצורחת עליי ושאני יאסוף את
הדברים משולחן האוכל ושאני מטומטם.
הילדות בחדרים בתקווה שהם הולכות לישון על באמת ואם לא אני
יחטיף לאחותי מכות רצח.
אני חוזר לבמה ומתחיל לכתוב וכותב את הכל עם הגזמה פה ושם,
פתאום אני מגלה שהפסקתי לכתוב בגוף שני והתחלתי לכתוב בגוף
ראשון ושבעצם זה לא נחוץ כי זה די ברור שזה עליי ושזה סיפור של
הוצאת עצבים וג'ננה שמבוססת על מקרה אמיתי, אז אני מקווה שימים
כאלה לא יחזרו בחיי, שהמשך הערב יהיה פורה יותר, ושאחותי
תמות.
טוב אני הולך לבדוק אם יש משהו בטלוויזיה, אני לא יודע עד כמה
הסיפור הזה מעניין או טוב אבל נו טוב אם כבר הוצאתי את עצביי
בדרך זאת אז למה לא להפוך את זה לסיפור ביי.