בס"ד
יום שני יא אלול התשס"ב

סיפור אהבתם של מפונקת מהעשירון העליון ושל בן מיעוטים חסר
גפיים על רקע דיכוי בסעודת ראש השנה..


רעיון - יודניקית
מילים - שמואל

(דג)
מותק, דבש, בייבי
אני ממך מודאג
איך אותי את רוצה
כשאני סתם ראש של דג

ראש דג ללא גוף
שמנסה לקפץ במעין סיגוף
תקוע עם חתיכה כתומה בטירוף
של גזר מעצבן חסר קילוף

(תפוחית)
דגוש מלוחוש
איך אתה מדבר?
לא הייתי כך מביטה
אם היית דג אחר

אבל השנינות וההבעה
עם הקול הנמוך, הגברי והחסון
הם אלו שהובילו לקביעה
כי אתה, אתה הוא הקרפיון

(דג)
חבל עלייך, זה סתם בזבוז
כי לא משנה מה יאמרו כולם
בין אם את תפוח או תפוז
תמיד יש עוד דגים בים

(תפוחית)
לא רוצה אחר, אתה הוא האחד
שיהיה לי לשומר, לא ימצמץ ולא יפחד
את הדבש עלי ימסוך, בעדינות וגם ברוך
אותי יחזיק בשתי ידיו, אה.. כלומר.. נסתפק גם בשפתיו.


(שניהם יחד - )
זוהי אהבה, של העצב והצחוק
זוהי אהבה, של מלוח ומתוק
אין כמוך - אין כמוך
סדר ראש השנה, עדיין, עדיין ארוך..



<קריין>
סיפור האהבה באופן די מוזר
בעושר ובאושר ממש לא נגמר
כי כשל"שנה המתוקה" הגיעו כולם
זללו הם את התפוח ואת הדג גם.

ומוסר ההשכל לכל רומנטיקן בוכה
כשאתה קורא על תפוח עם דג נכה
לא משנה עד כמה הוא אוהב
העיקר הוא רק האם מישהו רעב.