עגמת שוב פושטת על חדרי ליבי
שמש שוב שוקעת בתוך גופי
עוד יום נגמר והשאיר בי סימנים
עוד יום מתחיל עם מערבולת בפנים
חיוך נשזר בדמעה
ייאוש מתערבב בתקווה
אהבה בשנאה נמהלת
שלווה בעצבים מסתבכת
עוד יום סטנדרטי בתולדות החיים
לא נרשמו אירועים חריגים
בבית קצת חם ובחוץ קצת קר
בתוך עולם אכזר ומנוכר
ואולי זה נשמע קצת כמו קלישאה
אבל זה פשוט תיאור של הרגשה

חתולה מייללת על החלון
ובא לי לתקוע לה סכין בגרון
אנשים מנוסים משחקים ברובים
יש הרבה מפסידים ואין מנצחים
עגמת שוב פושטת על חדרי ליבי
מה יהיה בהמשך מה יהיה איתי
מה יהיה מחר מה יהיה עוד שבוע
רק לשרוד את היום - יעד קבוע

כימשון משתולל בנבכי נפשי
כובש אותה ומאיים לפלוש לראשי
נפשי גוססת עכשו לאיטה
ורק מחכה לשלב המיתה
לפעמים יוצא לי להגזים במילים
להקצין רגשות ולצמצם מעשים
אבל אלו תחושות מאד חזקות
רגע ברגע הן עליי מעיקות
ומי שיקרא לעולם לא יידע
את אותה הרגשה מפחידה
את מה שאני יום יום מרגישה
עגמת שוב פושטת על חדרי ליבי
אולי יום אחד היא תחלוף
אולי היא תישאר איתי עד הסוף