הוא ידע שהוא הולך לשבור חוק, אבל לא היה לו איכפת... הוא הכין
את הכול: הוא כתב על בריסטול את כל האותיות, הוא הכין שלוש
נרות, הוא מצא את הנקודה המבודדת בשדה, ניקה אותה מבקבוקים
שבורים ושאר דברים בעלי השתקפות, הוא הכין רשימת שאלות. הוא
היה מוכן, שמר על הכול מעל ומעבר, למרות ששבר חוק אחד, שידע
עליו מראש. זה כנראה מה שהכעיס אותם כל-כך, את אלה, אלה שהפכו
את חייו לגהנום...
הוא הדליק את הנרות, הוא חזר על השאלות, הוא הניח את הכוס על
הבריסטול ולחש: "סיאנס, סיאנס, סיאנס!!!". שמי הלילה השחורים
ובהירים התמלאו פתאום בעננים, ברקים חזקים החלו להכות מסביבו,
והכוס החלה לזוז. הוא נדהם, הוא לא האמין שזה באמת קורה. אבל
הוא לא נשבר, הוא היה יותר מידי מוכן...
הוא אמר: "אני מזמן את רוחו של אותו אחד, אשר מקצו השני של
העולם הכרתי, והוא מת". הכוס זזה, ממש כאילו מישהו אוחז בה,
ואייתה: "ההוא אשר קורא לי, ההוא אשר הכירני, ההוא אשר הפר את
מנוחתי ושבר את החוק, הוא יוענש".
הוא נכנס לפאניקה, הוא התחיל לברוח, אבל הוא רץ במקום. הוא
ניסה להשתטח על האדמה, ולתדהמת גילה שהשתטח כחצי מטר באוויר.
הבזק עצום של אור סנוור את עיניו, כשהצליח להשיב את ראייתו ראה
שהוא עומד מול ישות חזקה, הוא יכל היה לראות אותה רק בערך, אך
להרגיש את אפלתה בתוך ליבו שלו, עוצמתה של הישות הורגשה אפילו
בנפשו שלו. מול עיניו הוא רעה מעין צביטה ענקית באוויר, מעין
עמוד מים ענקי המתנוסס עד אל השמים עצמם.
לפתע קול חזק עמוק ואפל בקע, לא מכיוון הישות, למרבה ההפתעה,
אלא מהשמים, אשר צבעם היה כעת אדום דמדומים ובהם עננים שחורים
כמו פחם. הקול אמר "אתה הפרעת את מנוחתי וכעת עליך לשלם".
הוא החל לברוח, אך כאשר הגיע למרחק של כ50 מטר, מעגל אש ענקי,
אשר ניכר היה שהישות הייתה במרכזו, החל לבעור מסביבו, הוא החל
ללכת לכיוון הישות, לא מרצונו או במודעותו, הוא פשוט החל ללכת.
כאשר נעמד במרכז עמוד המים העצום, העמוד נעלם, ומעגל האש החל
לסגור עליו. עוד מטר ועוד מטר... הוא יכל להרגיש את חום הלהבות
צורב את פניו, עוד שניה תעכל אותו האש.
ופתאום...
ראה את רוחו של השטן בפעם הראשונה והאחרונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.