למיכל

השמיים מלאים כאן מים
כפות רגלייך ערומות
מפעפעות אל הגלים שבחוף
זה לא התחיל עדיין ובטח לא
נגמר
זה לא עוד ערב
ולא משהו שעברת
זה לא בדיוק מה שתכננת
השמיים מתמלאים ענן
את לא אומרת
השאלות נשכחות
את לא עוזבת לרגע את אתמול
והרקע מאחור
זה לא אותם פנים
זה לא אותו הקול
אי אפשר היה לצפות את שמצאת
וזה ודאי לא מה שתכננת
השקיעה אל החול
מרגישה עוד כאב שכאבת
הימים שעברת בעצמך
המבט שכמעט כל פעם רק
אכזב
למרות שכמעט כבר הכול את יודעת
והלילה הזה מתארך
את נוגעת כמעט לא נוגעת
אולי היום נספיק עוד לדעת
כי עכשיו כבר גילינו
זה לא מה שתכננת