מאז שעזבת
אני לבד
לא מדבר עם אפחד
כי כל מה שרציתי זה לאהוב
אז למה רק יוצא לי ככה לכאוב?
למה מגיע לי לקום בבוקר
ולראות שאת לא ליידי?
למה מגיע לי לקום כל בוקר
בידיע שאת לא שלי?

אני חי בבלאגן, בהזנחה.
הולך לביצפר עם הרגשה מרוחה
עם מבט נפול בלי שרוול כולי מסטול
הולך, ומתאלם מאנשים
יושב בכיתה, מתאלם מהמורים
לא מתפקד בלעדייך
מה שווים הם חיי אם אינם קשורים בחייך?

בואי ונאהב בואי נהיה נאהבים
בואי ונחיה כך לנצח נצחים
בואי נתמזמז על חוף הים
נחלום לנו על בית רחוק אי שם
נפסיק להתגעגע ונתחיל לחיות
כי לבד אני מרגיש כמו חצי אדם פחות