אברהם אילון / בבוקר |
נוגס בי הגעגוג
כרית השינה
מבוישת מלילה סוער
דחויה עד הלילה.
יום שלם תשב בשמש
להתייפות עבורי
ואני לא חושב עליה.
חשבון פסיחות
יש לי עם האהבה
שלא משלים עיגול
כמו לחבק עץ גדול
ולדעת
לא תוכל לעולם
לאחוז בכולו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|