כתבתי לך שיר על לילות כיסופים
על מגע של שפתייך והוד חזותך
צררתי רגעי אהבה חטופים
אל חרוז ומבנה, בקפידה אסופים
אך את נדת בלאט בראשך
ניסיתי כוחי במכתב של וודוי
עטור מחשבות ותשוקות עלומות
גדוש דימויים וברגש רווי
איך נפלתי שדוד
בקסמייך שבוי
אך פנייך נותרו חתומות
ריססתי אינספור משפטי ראווה
חרטתי באבן מאות סיסמאות
מעידים ביופייך
טוהרת אהבה
על כל קיר מתפורר
בכל עיר חרבה
ועינייך שתקו בדמעות
ובבוקר אינך, עת אני מתעורר
אל מיטה עזובה וקולות הרחוב
במטבח מחכה פתק
על המקרר
והכתב על גביו בקצרה מבאר
"לא ידעת לומר אהבה
רק לכתוב" |
