אלת העצב / עוזבת |
בלי מזוודה ובלי חרטות,
אני לוקחת הכל והולכת
לעולם שבו יהיה לי טוב לחיות
אוספת ת'עצב מכסה בשמיכה
רק שהוא ישאר לי,
רק הוא נשאר
אני עוזבת הכל ובורחת,
בוכה ומבינה את הכל בעצמי,
לכל מקום שרק אלך אליו
אני אשאר לבדי.
אני עוזבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|