שקט, רק תיפוף אצבעותיו נשאר באויר.
מביטה אל עבר האקדח שמונח לידו, צמרמורת עוברת בעורפי.
כל פעם מחדש ושוב ההתרגשות הזאת, שונאת אותה ושונאת את העבודה
הזאת הוא אמר ששינאה זה כוח ועם הכוח הזה אני ארוויח המון
כסף.
והכסף בא וכך גם ריגשות האשמה.
לובשת את המסכה, מרגישה יותר חזקה, הוא מסתכל בעיני ומחיך קלות
ואני זועפת, איזה חיוך שטני שיש לו.
לוקחת את האקדח ופתאום הוא תפס בידי ואמר לי את הדבר הכי פחות
מעודד שיש "יהיה טוב."
אז תגיד איך זה תמיד כשאומרים לי יהיה טוב ממשיך ונהיה לי עוד
יותר רע? את זה אתה יכול להסביר?
"אז מי בר המזל להיום?" שואל וצחוקו הרשע מהדהד בין הקירות
הריקים.
לקחתי את הרשימה השחורה ונתתי לו את אחד השמות, הברק בעיניו
הפחיד אותי תמיד, אבל כבר התרגלתי...
שלוש יריות אחת ברגל, הוא נפל אל הריצפה נעמדתי מעליו מסתכלת
בעיניו שאיבדו את הברק ונהייו מפוחדות מחכה שיתחנן אבל הבן
זונה שותק , השניה באיזור הבטן והשלישית ישר בראש, יפה יפה קרן
משתפרת מרגע לרגע, מעודדת את עצמי, מחייכת את החיוך השטני שלי,
רוכנת לעברו ולוחשת לאוזניו "יהיה טוב".