זיוה ענבל / גברים |
כאילו לעולם לא פגשתי פסל
ויש לו גפיים רחבים
עוטפים אותי עד שאני נהיית לגמרי קטנה
מכווצת
פתאום פנים הופכים צורה
יש פה פיה מפלצת
והיא החברה הכי טובה
עכשיו היא הולכת
נדמה שלתמיד
חוזרת כמו שבאה
נראית אותו דבר
אני משונה עכשיו מחליפה לעור סומר
עומדת במקומי
אבל במקום אחר.כל כך אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|