ביקורת סטייל אול מיוזק גייד:
הקלטה זו היא אילתור במלוא מובן המילה.
אף לא אחד מערוצי האודיו והמידי שבשיר, היה מתוכנן חמש שניות
לפני ההקלטה, שהייתה כל כך סתמית שנערכה סה"כ כ-10 דקות, ואמנם
כך זה גם נשמע  , ובכל זאת, לדעתי, מה שמתגבש שם, נע מפסיכדליה
דיאטונית, לבלוז גרובי בקונוטציה 'ג'ון סקופילד'ית (עלקק)
או במושגים קצת יותר אקטואליים:המוסיקה הזאת חופרת למדי(מדי!)

נכון ההקלטה עצמה לא באיכות מעולה, אבל הספונטניות מוחלת על כל
עוון (אבל רק למי ששומע עד הסוף :)