הגוף לא מפסיק לרעוד
הוא פשוט רוצה עוד ועוד.
מזרקים מפוצצים בהרואין,
כל אחד מהם נותן לו להרגיש בן-חורין.

איפה ההורים, למה אף אחד לא שם לב?
הרי אמרו שכל אחד את המסומם הזה אוהב.
הוא מתפתל בחדר, צורח מכאבים,
אף אחד לא מקשיב? מה קורה לכם אנשים?

בשאריות כוחו הוא מעדיף לסבול ובורח,
לוקח עוד מנה ואז מהכל שוב שוכח.
זרוק באיזו שהיא תחנה, עיניו צורבות,
הורים מסתירים את עיניי ילדיהם מהזוועות.

אמו חולפת על פני הכביש ומביטה,
היא לא קולטת שההוא ששוכב הוא פרי בטנה.
כשדמעות חונקות את גרונה - היא מבינה,
המסומם ששוכב שם - הוא בעצם בנה.