מחייכים, חושבים שהם מבינים.
מחייכים, מבטיחים הבטחות.
מחייכים, רק מחכים שכבר נלך.
מחייכים, חושבים שהכל הם יודעים.

יושבים, יש עוד שבעה.
יושבים, כולם ביחד, משפחה.
יושבים, הרגליים כבר עייפות.
יושבים, מתחילים להישבר.

בוכים, עכשיו הם איתי.
בוכים, כי גם הם לא מבינים.
בוכים, נמאס להם.
בוכים, עכשיו גם הם שבורים.

אבודים, הם נמצאים שם רחוק.
אבודים, אי אפשר להגיע אליהם.
אבודים, עכשיו גם הם.
אבודים, ואין דרך חזרה.