בואו נשאיר אותה לבד
וכשהיא מתמוטטת לא נחזיק לה את היד
כשיהיה לי קשה נסתכל ונברח
תשאירי אותה לעצמך, את הבדידות שלך
ואת יודעת כשכואב לך,
סוגרת את עצמך מבלי לפתוח דלתות
ואת יודעת כשקשה לך,
את נעלמת ונחבאת בין הדמעות
וכשאת בוכה והלב נשבר...
עד כותבת עוד שיר,
כמו זריקה- וזה נגמר....
וכמישהו עוזב, ובורח רחוק
נשאר בפנים רק המר של המתוק
והרגש כמו פרפר
זה בועט ונשאר....
אם עדיין את חיה, אז אולי כבר
מחר.................................
וכשאת שואלת אם אני רוצה להיות אתך
אני לא מבטיח שאני אוהב אותך
וכשאת צריכה אותי כל כך
אני מעדיף לשתוק, כדי לא להיות שלך
ואת יודעת כשכואב לך,
אני רוצה לראות אותך בוכה
ואת יודעת כשקשה לך
רואים לך בעיניים שמבפנים....
שמבפנים את מחביאה את השקרים
מכסה מהר, שלא יראו את הפצעים
צובעת כאב בכל מיני צבעים
כי את יודעת כשכואב לך,
מבפנים זאת רק המסכה....
ואת יודעת כשאני בוכה לך,
מסתכל אל תוכך השבורה...
וכמה את יפה, דרך זכוכית שקופה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.