מים, שמש, חול, שמשיות, קרם הגנה ואנשים. השעה ארבע אחר
הצהריים והשמש חמה בטירוף. בחוף הומה אדם, מלא בילדים, משפחות
ויש גם זקנים שמנסים לנוח קצת ללא הצלחה. הגלים ממוצעים, מטר,
אולי מטר וחצי, ויש גם כמה גלשנים יותר מרחוק.
מוכר ארטיקים עובר, ומכריז על בואו בכל מקום, ואני עם הידיד
הכי הכי שבעולם בים.
"רוצה ארטיק?" הוא שאל אותי.
"כן, אבל רק אם אני מזמינה"
"כל אחד קונה לשני, הסכמנו?" הוא שאל.
"כן, בכיף!"
קנינו ארטיקים, אני קניתי בטעם מלון והוא קה בטעם תפוח.
ככה זה, הידידים הכי טובים בעולם בחוף, כמובן שהיינו גם הכי
בולטים בשטח.
אחרי שגמרנו את הארטיקים, תוך כדי משחק מטקות, כמובן, נכנסנו
למים. השפרצות, צלילות, דחיפות והכל, לא משנה כמה מים מגעילים
נכנסו לי לעיניים, לאף, לפה ולהכל, זה לא הפריע לי.
יצאתי מהמים והתחלתי לחפור בור והוא הצטרף אליי.
"בשביל מה הבור?" הוא שאל.
"בשביל לקבור אותך ולעשות לך גוף"
"אה, יופי! מת על זה!" הוא באמת היה נלהב.
גמרנו לחפור את הבור והוא נכנס פנימה. כיסיתי את כולו, חוץ
מהראש, כמובן, והתחלתי במלאכת בניית הגוף המושלם לבן אדם הכי
הכי שבעולם.
בסוף יצא גוף של פרה וכתבתי לידו על החוף "תבדקו את העטינים".
הלכתי לשנייה.
"לאן את בורחת?" הוא צעק לעברי.
"כבר חוזרת!"
בינתיים מליין אנשים הסתכלו עליו, וכמה בודדים גם צילמו אותו.
חזרתי ובידי מצלמה.
" smile "  אמרתי לו, וצילמתי אותו.
"תעזרי לי לצאת מפה, בבקשה" הוא התחנן, אז הוצאת אותו.
הלכנו לאכול ארוחת ערב, השעה הייתה בערך שבע וחצי, קרוב
לשמונה.
גמרנו לאכול ונכנסנו למים.
כשהיינו ברדודים, אלו שמגיעים מעל הקרסול ומתחת לברך, הסתכלתי
על השקיעה, מהממת.
"סתכל על השקיעה!!!" צעקתי בהתלהבות.
הוא הסתובב והסתכל. בדיוק בא גל גדול (יחסית) ונפלתי אחורה, לא
כאב.
הוא ראה שנפלתי ועשה את עצמו נופל גם, אבל עליי.
הוא חצי חיבק אותי והסתכל עליי. העביר יד אחת בשיער שלי ויד
אחת החזיקה אותי מהמתניים.
התנשקנו במים, הגלים עולים עלינו ואיזשהי ילדה צילמה אותנוכשבא
עלינו גל גדול, זה היה מצחיק.
התחיל להיות קר, אז יצאנו מהמים ועשינו תחרות עד לדברים שלנו.
אני התעטפתי במגבת והוא הוציא את הגיטרה מהתיק שלה והתחיל
לנגן.
הוא יודע לנגן מה-זה יפה. הוא ניגן וכל הזמן הסתכל עליי ואני
עליו.
ישבנו ככה איזו חצי שעה וטלפון מחגית עצר את הכל.
"הלו?" עניתי
"היי, מה שלומך?"
"טוב, מה איתך?" הייתה לי הרגשה שזה יהיה ארוך, ולא היה לי כוח
לזה עכשיו.
"בסדר, עסוקה?" היא שאלה.
"כן, דיי. למה?"
"סתם, מה את עושה?"
"אני בים"
"עם מי?" היא שאלה.
"נחשי!"
"אה, הבנתי." היא אמרה "מה אתם עושים?"
"טוב, די. זה לא חשוב עכשיו, בה ביי" ניתקתי לה וסגרתי את
הסלולרי.
הוא התחיל לפרוס את השקי שינה וחיבר אותם לשק אחד גדול יותר.
נכנסנו פנימה, דיברנו קצת, התמזמזנו קצת וסתם הסתכלנו אחד על
השני. נרדמתי ראשונה.
אני לא יודעת מתי הוא נרדם או מה הוא עשה אחרי שנרדמתי, אבל
תראו איך שקיעה אחת משנה שני אנשים.