לעיתים שהכל נראה שחור - מתיאשים
אין כוח רצון לההתמודד עם המציאות והפעם אספתי כוחות
וניחלמתי עד הסוף.
כולם הולכים לישון
ואת מרגישה כל כך אבודה
השמים בוכים איתך
כבר שעת חצות ואת כמו ילדה
מנסה לברוח אל הלא נודע
ושוב זה קורה, הדבר הישן
שגורם לך לחזור למה שניסית לשכוח מזמן
זה לא הולך, את יודעת
את צריכה להתמודד
אף אחד לא אמר שקל לחיות
ועוד יותר קשה להתמודד בדקות הקשות
את עצובה בשעה היפה
לא מאושרת, מרגישה בודדה
רוצה לא לחשוב על המחר
והדמעות שזולגות כשאת בוכה
הן לא עוזרות לך בכלל
ולמה את לא מתעקשת להציל את מה שכבר נותר
אל תשכחי ילדה התקווה זה דבר יקר
בעצם, את יודעת ולא עושה דבר
כשהגשם מפסיק לטפטף והשעה חולפת
שום דבר לא משתנה
את עדיין נעצבת
אף אחד לא יודע מה מסתתר בעומק ליבך
מה עובר לך בראש
שהאורות כבים ואת בין ארבע קירות
שואלת את עצמך שאלות, מה לעשות?
לאן לפנות?
מפחדת לטעות
ולא כמו בפעמים הקודמות
הפעם את נשארת עד הסוף....