New Stage - Go To Main Page

אלדד אבל
/
סימני אהבה

כמו שיש ילדים שמשחקים בכדור עם אבא שלהם, ככה אני חוטף מכות
מהאבא שלי. אנחנו כמובן לא עושים את זה בפארק כמו כל שאר
הילדים והאבות, אתם מבינים, אבא שלי פשוט נורא ביישן והוא לא
אוהב להראות לי כמה הוא אוהב אותי ליד כולם. זה מצחיק, כזה אבא
גדול ויכול הכול אבל מתבייש להכות אותי בפומבי. הוא אומר לי
שזה מחשל אותי, עושה אותי גבר. הוא אומר שהילדים של כל האבות
שמלטפים ומנשקים אותם, אחר כך גדלים ונעשים הומואים. אז לפעמים
הוא מלטף אותי על הלחי עם איזה כאפה, או שמדגדג לי את היד עם
הסיגריה שלו, ככה הוא מראה לי שהוא אוהב אותי. הוא אפילו קורא
לכל הסימנים שנשארים אחר כך, סימני אהבה, אני הכי אוהב את
הכחולים-סגולים, שבכל פעם שאני לוחץ עליהם אני נזכר כמה הוא
אוהב אותי. אפילו אמא מקנאה בי, היא אפילו לא מקבלת כל כך הרבה
תשומת לב מאבא כמו שאני מקבל. היא אפילו בוכה מקנאה בכל פעם
שהיא רואה איזה סימן אהבה חדש על היד שלי. אבל למען האמת, אבא
לא ממש מקפח אותה, מדי פעם שהיא חוזרת מאוחר מהעבודה, ולא מנקה
את כל הלכלוך שאבא השאיר, בשביל להראות לה עד כמה הוא צריך
אותה, אבא גם אותה מלטף פה ושם. בגלל שאבא כבר לא עובד, יש לנו
יותר זמן לשחק. פעם אחת הראתי לדני מהכיתה שלי כמה אני שמח
שהוא חבר שלי עם איזה בעיטה לראש. בשיחה עם המנהלת אמרתי לה
שככה אבא לימד אותי שמראים אהבה, וכשהיא לא האמינה לי, הראתי
לה את סימני האהבה שיש לי על הידיים ובגב. היא עמדה שמה ונדהמה
מהסימנים, אפשר לחשוב שגם לילדים שלה אין כאלה סימני אהבה. ואז
היא התחילה לבכות וגם עשתה משהו מוזר, היא תפסה אותי בשתי
ידיים והצמידה אותי אליה, זאת הייתה תחושה מוזרה, כייפית כזאת,
חבל שאבא לא יודע על הדרך הזאת להראות אהבה. היא אפילו לחצה על
איזה סימן כחול-סגול בגב, שהזכיר לי גם כמה אבא שלי אוהב אותי.
ואז קבעו לי ולאבא שלי שיחה דחופה עם היועצת, המנהלת ועוד איזה
סוציו- משהו. לפני השיחה אבא אמר לי להגיד שכל סימני האהבה שלו
הם מכמה ילדים בשכונה שהרביצו לי סתם. איזה חמוד, הוא כזה
ביישן, הוא לא רצה שידעו כמה הוא אוהב אותי. אז אמרתי שסימני
האהבה שלי הם מכמה ערסים מהשכונה, אפילו שהם לא ממש אוהבים
אותי. ואחרי שאמרתי את זה, הסוציו-משהו, ביקשה ממני לצאת והיא
והמנהלת והיועצת נשארו לדבר עם אבא. אז ישבתי בחוץ ושמעתי איך
האבא הכול יכול שלי צועק על המנהלת. כשהוא יצא, היה לו פרצוף
כאילו הוא הולך להראות לי כמה הוא אוהב אותי, וככה באמת היה.
היה לי גבס, הסימן הכי מגניב בעולם. כל הילדים כתבו לי עם
טושים וכששאלו אותי ממה זה אמרתי להם שנפלתי, אפילו שזה לא
נכון, אבל ידעתי שאבא יתבייש אם אני אגיד את האמת. אחרי
שהורידו לי את הגבס אבא כבר לא אהב אותי יותר, אז הוא התחיל
להראות לאחותי הגדולה כמה הוא אוהב אותה. נעלבתי קצת שהוא
הפסיק לאהוב אותי. ואני מוכן להפסיק לשחק איתו בינתיים, עד
שאני אהיה מספיק גדול ואדגדג אותו עם כדור של אקדח.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/3/01 12:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלדד אבל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה