כשהלכתי עם רז הוא שתק לרב. חשבתי, תוך כדי הליכה איתו ועישון
סיגריה חדשה, שאני כ"כ נהנת מזה שהוא לא באמת אוהב אותי ושאני,
אני הכי אוהבת אותו בעולם.
רז הסתכל עליי ופתח את הפה ואמר משהו על זה שאדיר אוהב אותי
כבר שנתיים.לא פלא שאני לא סובלת את אדיר, לא פלא שאף פעם לא
אהבתי להיות איתו, שלא תבינו לא נכון הוא אחלה ילד ודווקא נראה
די טוב, אבל תמיד הוא דחה אותי, כנראה בגלל זה שאהב אותי.
רז ביקש שאני לא אספר. צחקתי, הוצאתי עשן ולגלגתי: "כרגע סיפרת
סוד לבת, ואתה מצפה שהיא תשמור אותו?!." "בת,את בת? מתוקה, את
יותר בן מבת". טוב, אז אני באמת קצת טום-בוי, אז?! תמיד חשבתי
שזה חמוד ושכשאני אהיה גדולה אני כבר פחות אהיה בת-בן וכל
הבנים יאהבו אותי.ודי צדקתי.תמיד היו לי את כל האלו שהסתובבו
אחרי, והתעניינו בי. יצאתי דווקא עם הרבה, והרבה מהם חיבבו
אותי מאוד, וזה דחה אותי. היו אפילו כמה שאהבו אותי וממש
נגעלתי.
ואם יש לי ביטחון מופרז, אתם חושבים, הוא כבר נעלם לאחרונה.
רז בהה בי מוציאה את העשן ומילמל: " מה קרה לך, דניאל, את כבר
ניראת זקנה. מאז שאת איתו כל מה שאת עושה זה לעשן ולהראות כמו
מבוגרת, את כבר מתה. אני מתגעגע לדניאלי החוצפנית שכולם רדפו
אחריה כדי לפענח את המסובכת." והלך.
הוצאתי עוד סיגריה, וחשבתי על כמה שהוא צודק, ושניה לפני
שהדלקתי אותה זרקתי אותה. הוא צודק, התפלאתי שהוא דיבר כאילו
שתומר אשם, הוא דווקא אהב אותו. כמעט ליד הבית, תומר לא התקשר
עד עכשיו, שוב החץ הנעים הזה התקרב לי ללב. אני ממש אוהבת
אותו. עניין אותי, אם גם החבר הכי טוב שלו שבא אז, במסיבה ואמר
לי כמה שתומר אוהב אותי הרגיש את החץ הזה באויר. או שעל חברים
שלו הוא עובד בקלות.
הדמעות לא הפסיקו גם כשניסיתי. התקשרתי לתומר, הוא שמע שאני
בוכה ושאל מה יש לי, וניסה להרגיע אותי. לא הצלחתי להגיד לו
כלום חוץ ממילמול שאמר שהאמת כואבת". הוא אמר שהוא תכף יתקשר
שהוא אוהב אותי. והחץ הזה, סתם נכנס לו ללב, עכשיו אפילו את
הנעים שלו לא הרגשתי.
הוא לא התקשר.
איך, איך כל אלו שהיו מסביב פעם נעלמו? ואיך, שנאתי את כל אלו
שיצאתי איתם?! כולם חיבבו אותי, וזה דחה אותי מאוד, והיו אפילו
כמה שהתאהבו בי. נגעלתי מהם כ"כ.
עד שתומר הגיע, ויצאנו הרבה זמן. והוא אהב אותי, הרגשתי את זה.
והאהבה שלי אליו. מוזר, שהוא לא דחה אותי באהבה שלו. זה היה
משהו שונה.
ניסתי להתקשר לרז, והוא לא ענה. לא השארתי הודעה. הלכתי לקחת
משהו לאכול ותפסתי את עצמי מול המראה עדיין לא מפסיקה לבכות.
איכס, אני ניראת יותר נורא מסבתא שלי! לקחתי את החפסית סיגריות
שלי והלכתי לכיוון הים.
נזכרתי, איך שפעם כשתומר אהב אותי, היינו יושבים בים בלי לדבר,
ובכלל לא היה לא איכפת מכל הקטע המיני. שעות היינו מדברים,
ואפילו לא הייתי מעזה להתסכל לו בעיינים, כי ידעתי שהאהבה שלו
כ"כ חמה והיא תהפוך אותי לאדומה.
וזהו, עכשיו הוא כבר לא אוהב אותי. הוא סתם נהנה מהקטע המיני,
זקנה שכמותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.