זוהר שכבה לבד, בחושך, מפוחדת עד עמקי נשמתה.
היא ישבה בחדר שלה וניסתה לעכל את מה שעברה לפני שעה. המחשבה
על כך נראתה לה פחות ופחות הגיונית מרגע לרגע. כל התקופה הזאת
שהיא הכירה אותו... היא מעולם לא יכלה להאמין שככה הוא יבגוד
בה, ישקר לה, יכאיב לה. היא לא ציפתה לדבר כזה ממנו, ממי
שהתיימר להיות הידיד הכי טוב שלה, האח שלה, האמא שלה ולפעמים
גם החבר שלה. לדעת שכל הזמן היא סיפרה לו הכל ופתחה את הלב
ובכתה  וידעה שהכל נשאר אצלו ולא עובר לאף-אחד.

היא ראתה אותו מתעצבן בעבר, חוותה התקפי זעם שלו, ראתה רגעי
חרדה שלו, אפילו ראתה אותו בוכה פעם אחת,אחרי שנפרד מנופר. אבל
היא אף פעם לא חשבה על התנהגות כזאת...

זוהר שכבה על המיטה, צלילי נירוונה ברקע, האור סגור עוד מאז
שהלך. היא ניסתה להבין איפה טעתה, איפה היתה לא בסדר. ניסתה
להבין מה קרה. חזרה על סדר האירועים של אותו ערב שוב ושוב
במוחה, מנסה לסדר את הדברים בסדר כרונולוגי מסוים, אך ללא
הצלחה. כאילו שהיתה שיכורה, זכרה רק פלאשבקים, תמונות, מצבים.

הוא בא אליה, עצבני, כמו תמיד בגלל ההורים שלו. תמיד הוא היה
בורח אליה כשהם התחילו לצעוק. היא חיבקה אותו כמו תמיד, והריחה
את הבושם שלו, שתמיד הקנה לה תחושה של ביטחון. ישבו, ראו
טלויזיה, "חברים" התוכנית האהובה על שניהם. ואז היא הכינה
ארוחת ערב ומאז היא כבר לא זכרה הרבה.
הם צחקו, היא העירה הערה קטנה בקשר לנופר ומשם הכל התחיל.
בהתחלה הוא סתם התעצבן, אבל אח"כ התחיל ממש לצרוח ולצעוק. היא
ניסתה להרגיע אותו ולהגיד שהיא רק צחקה, אבל הוא לא ממש הקשיב
לה. הם חזרו לחדר שלה וכמו תמיד הוא סגר את הדלת. רק שהפעם הוא
גם נעל. ולא אמר מילה. כעבור כמה דקות של שקט הוא סיפר בדיחה
קטנה והתחיל לצחוק. מכאן זוהר לא זכרה כלום. בערך...
היא זכרה אותו מחבק אותה. היא זכרה את עצמה מחבקת אותו חזרה.
ואז חושך. זכרה את הפנים שלו מתקרבות לפנים שלה... השפתיים.
מגע שהיה מוכר לה מפעמים שנשארו בבית לבד קצת יותר מדי זמן...
ושוב חושך. זכרה אותו מוריד ממנה את המכנסיים וזכרה את עצמה
מתנגדת... זוהר התחילה לבכות. היא לא רצתה לזכור עוד, היא לא
רצתה לדעת מה הוא עשה לה. אבל היא ידעה.
זוהר שכבה על המיטה ובכתה בהיסטריה מוחלטת. ברקע נשמע קולו של
סולן נירוונה-

"Chew your meat for you
Pass it back and forth
In a passionate kiss
From my mouth to yours
Cause I like you"

היא האמינה בזה, היא האמינה שהוא אוהב אותה, שהוא יעשה בשבילה
הכל ותמיד יגן עליה, לא יפגע בה ותמיד יהיה שם בשבילה. היא
ידעה שהיא שם בשבילו. היא ידעה שזה מה שהיא צריכה לעשות...


"One baby to another says i'm lucky to've met you
I don't care what you think unless it is about me
It is now my duty to completely drain you"

זוהר בכתה. היא בחיים שלה לא זכרה את עצמה בוכה כמו היום.
היא חשבה אל מי היא יכולה ללכת לבכות.
היא קמה, הדליקה את האור, סגרה את מערכת הסטריאו, התלבשה, שטפה
פנים והלכה אליו... סיפרה לו שפגעו בה ושכואב לה.
והוא, כמו תמיד, חיבק והרגיע והצחיק, ועשה את מה שידע לעשות
הכי טוב בעולם- לגרום לה להיות מאושרת.

"Chew you meat for you
Pass it back and forth
In a passionate kiss
From my mouth to yours
'Cause i like you, you, you, ..."