יקירי, אתה שלי בנשמתי, בתפילותי, אתה נח לידי תמיד במיטת
חלומותי המרושתים בדימיונות מופלאים ומרתקים, כמו אולם קולנוע
אין סופי החודר טיפין טיפין בתבונה ואהבה ובצחוק אל שעות
עירותך ושנתך גם. אני הירח השולח אצבעות ארוכות של אור בלילה,
כדי להפשיל את פחדיך ולהפכם לשלווה- פלא תענוגייך. קח את אהבתי
ורפא בא את כל פצעייך ומכאוביך, במיוחד את אלה התוססים ובוערים
מכאב, ואני אמרח משחה קסומה ואנסח מחדש את מרקם כאביך, את סדרם
וחשיבותם בעינייך. כי את הצלקות לא אוכל להעלים, גם לא ארצה,
כי הם אלה שחשפו צבעים בחול החד-גוני, ה'טאבולה ראסה' של נפשך
הרכה והבתולית. אני מניחה שדרכינו צריכות להיפרד עכשיו, אז אני
משלחת אותך לדרכך מוגן ע"י אהבתי הטהורה ומאחלת לך את כל
איחולי האושר.

היה שלום אהוב יקר.